מהזריחה עד לשקיעת השמש הם נוברים בתוך ערימות אשפה בחיפוש אחרי מתכות למיחזור. תמורת 20 שקלים ביום מחטטים עשרות ילדים פלשתינאים, שהצעיר שבהם בן תשע, בהרי זבל שמוזרם מהתנחלויות כמו קריית ארבע, חברון, מעון, וגם מבסיסים צבאיים ישראלים ומכפרים פלשתינים. הם חיים מעברה השני של גדר ההפרדה במצוקה כלכלית, בייאוש ובאבטלה. נשלחים למלאכה האיומה על ידי אבות שעד לפרוץ האינתיפאדה השנייה התקיימו מעבודתם בישראל. בהפוגות שבין משאיות הזבל, בשעות בוקר מוקדמות, כשעשן האשפה המועלית באש ממסך את האתר, הופך המקום למגרש המשחקים היחיד של ילדים שרבים מהם מוותרים על לימודיהם. לפעמים, מתוך שקי האשפה נשלף פתאום אוצר: תחפושת פורים ישנה, מטרייה, שעון מעורר, לרגע הם חוזרים להיות פשוט ילדים. אחד מהם, כנפי פרפר לבנות על גבו, מרחף מעל הזבל.